<h1>שו"ת הרשב"א ח"ג סימן רנ"ח</h1>
<h2>דף נה:</h2>
עוד אמרת מעשה היה בכולית מליא מיא שמראיהן רע אבל לא היו עבין ועכורין אלא מראיהם כרכומי כמראה הדבש, ויש לדון בזה אחר מה שדקדקו בזה ע"ה בצלולים ועכורין וסרוחים, ואמרת שעמדת בזה על הספק. תשובה זה לא שמעתי, דאפשר כל שמראיו כרכומי נראה שמיחוי בשר הכוליא הוא שנתערב בהן, וזהו שקראו עכורין, דמים עכורין היינו בשנתערבה עפרורית המים בהן כמעין נרפש וכאמרם צלולה היתה החבית ועכרוה, וכאן אם לא שנתערב בו מיחוי הכוליא לא נעכרו, ומים זכים היינו ליחה לבנה כמים, ואעפ"י שיש לדון בדבר להקל, בשל תורה הולכין לחומרא וראוי לחוש ולאסור.
